בגישה הביואנרגטית פעימתיות הינה יסוד אנרגטי אחדותי העומד בבסיס הביולוגיה של העצמי ובא לידי ביטוי בתנועה שבין התרחבות להתכנסות כלפי העולם. תנועה זו מתרחשת בכל תא בגוף, במערכות תאים שונות (כגון מערכת הנשימה והלב) ובכל הגוף כיחידה אחת.
לפי תפיסה זו יסוד הפעימתיות מצוי גם ביקום, והוא אשר מעיד על הקשר של האדם עם העולם. הפעימתיות קשורה בהיותם של הדברים והתופעות ביקום חדירים, ואם כך הם אינם מבודדים ומפוצלים אלא משפיעים זה על זה, גם כשהם לכאורה רחוקים זה מזה. בהיבט זה הפעימתיות הינה גילומה של תפיסת האחדות.
