"Full living means full surrender to any kind of functioning"
Wilhelm Reich 1953
"The self's fulfillment originates more in the cells of the body than in the ego's accomplishments"
Philip Helfaer 1998
התרגול הביואנרגטי פותח על ידי ד"ר אלכסנדר לואן מייסד האנליזה הביואנרגטית במטרה להרחיב את מצע הריפוי של המטופל המערב את הגוף הממשי באופן אקטיבי בתוך התהליך המרפא. האנליזה הביואנרגטית מכירה בפגיעות של בני אנוש להיות נתונים לאובדן תחושת ממשות, המשכיות ושייכות גם כשמושגת בחיים תחושת לכידות גופנפשית טובה דיה. היא מכירה בכך שטראומות התפתחותיות ו/או אירועים טראומתיים, מייצרים מתחים כרוניים עמוקים ברקמות הגופנפש המעוותים את הזרימה הפעימתית החיה והחופשית של העצמי. הבנות בסיסיות אלה ביחס לקיום האנושי, הובילו למסקנה שלעבודת הגופנפש בתוך המרחב הטיפולי, נדרשת תמיכה בעבודת תרגול יומיומית מחוץ לחדר הטיפול. המטרה העמוקה של התרגול היא לתמוך בשימור, בבניה ובשיקום הזרימה האנרגטית החופשית בגוף כתשתית לזרימת התנועה, הרגש והתודעה.
המטפלת שמנחה את התרגול הקבוצתי בונה את התהליך תוך כדי הקשבה לחלון הסבילות ("window of tolerance") של עצמה ושל משתתפי הקבוצה כך שכל משתתף יוכל לעמוד באתגר הפסיכוסומטי של מודעות עצמית, הכלה עצמית והבעה עצמית, סביב מצבי עצמי שמתעוררים רגע אחרי רגע, במהלך התרגול ואינם מעובדים מילולית במסגרת זו. המילים בהן משתמשת המנחה להובלת התהליך התנועתי וקצב הובלת התהליך, תומכים בתנועה שתבוא מעצמה וללא מאמץ, כך שתתאפר למתרגל הקשבה עצמית לגבולות ההנעה הנכונים לו. המנחה המובילה מהלך תנועתי אנרגטי חי ומווסת, נדרשת להקשבה אמפטית, מחודדת ובהירה כלפי מגוון צורות ההבעה של המתרגלים. הקשבה זו מבוססת על ההנחות, שתהליכי פעימה אנרגטיים עומדים בבסיס הקיום האנושי, שההיסטוריה שלנו מגולמת בגופינו ושרקמת גוף שאבדה מהחיות הפעימתית שלה, הינה רקמה שאיבדה מיכולתה להניע את צורכי העצמי. על כן, ההנחיה צריכה לקחת בחשבון שתהליכים אנרגטיים בסיסיים ביותר, כמו תהליכי נשימה וקרקוע שיש בהם פוטנציאל למעורבות גופנפשית מלאה, יכולים לעורר מצבי עצמי מציפים ו/או מנתקים. כל מנחה מפתחת בדרכה היצירתית וריאציות על התרגילים שאלכסנדר לואן פיתח, תוך שמירה על הנחות יסוד אלה כדי שמרחב התרגול הקבוצתי ישמר כמרחב התנסותי מוגן דיו.
התנועה אליה מוזמן המתרגל מחזיקה בתמציתה את חומרי הבניין של העצמי – נשימה וקרקוע. נשימה וקרקוע שזורים זו עם זה ביחסי גומלין מתמשכים. זמינות חומרי בניין אלה עבור העצמי קריטית לעמידות, והסתגלות גמישה למצבי גוף, רגש ותודעה משתנים ולאפשרות של העצמי למצוא את דרכו אל חדווה (joy) המבוססת על הבעה מתמוססת.
תנועת הנשימה, הינה תנועה פעימתית יסודית באורגניזם החי. הפעימה ההמשכית ביותר אחרי פעימת הלב. היא התנועה הפרטית ביותר בחיינו ובו בזמן, התנועה שאנחנו כל הזמן חולקים עם העולם יותר מכל תנועה אחרת. היא מקור לחוויית עצמי פנימית ועמוקה ומקור לחוויות אחדות עם העולם. רגש, תודעה ונשימה נמצאים ביחסי גומלין זה עם זה. נשימה עמוקה מעמיקה רגש ותודעה ורגש ותודעה בביטויים המלא מעמיקים נשימה. במהלך התרגול המתרגל מוזמן להתנסות ברצפים תנועתיים המאפשרים הנעה של רקמות הגוף המשתתפות בניסיון לצמצם את הנשימה כאשר העצמי נאלץ להתגונן מפני הפצעה של תנועה, רגש ותודעה ייחודיים ואחדותיים בעולם. נשימה שנעשית עמוקה ומלאה יותר במהלך התרגול, בונה אנרגיה בגוף ומובילה לרטט עמוק שיכול להניע תנועה גלית לאורך הגוף כולו. מהלך אנרגטי כזה יכול להוביל להבעה ספונטנית בקול ובתנועה. המנחה תחזור לנשימה במהלכו של תרגול בכל רגע שנדרשת בנייה בסיסית של אנרגיה כדי להמשיך ולשאת את מצבי העצמי המתפתחים בגופנפש.
קרקוע הינו יסוד אנרגטי פעימתי מורכב יותר מתנועת הנשימה. יסוד אנרגטי זה קשור באפשרות של העצמי להיעזב אל תוך עצמו ולתוך יחסי זיקה עם כוחות גדולים ממנו. להשתרש משמע להיות במגע מוחש ומורגש עם האדמה, עם השמיים ועם קשר אנושי. אדם מקורקע מרגיש, חושב ומביע עם כל גופו. ככל שהגל המקרקע מעמיק ורוטט לאורך הגוף כולו, מכפות הרגליים לקצה הראש ובחזרה, הוא מאפשר תיעול של זרימה חיה מאתנו לסביבה ומהסביבה אלינו. זרימה פועמת וחיה זו, במצבה החופשי, סוחפת עימה את הראש, הלב והאגן, באופן מווסת, מוכל, חי ולכיד. זהו מצב אנרגטי המאפשר לעצמי להיות נוכח ביחסי זיקה מתמשכים עם עצמו ועם סביבתו. במצב מקורקע, הנשימה חופשית, הרגליים טעונות אנרגטית ומספיק חופשיות ממתחים, כך שמתאפשרת תנועה שזורה של התמוססות לגרביטציה ומוביליות אל תוך המרחב. תנועה שזורה זו של התמוססות ומוביליות אינה מובנת מאליה כלל. כולנו נתונים לאובדן תנועה זו. אובדן שמתבטא בשימוש עודף של אנרגיה כנגד הגרביטציה ובנסיגה מהמרחב כנגד השתרשות בקשר אנושי. במהלך התרגול המתרגל מוזמן להתנסות ברצפים תנועתיים המכוונים להרפיה ועזיבה של אנרגיה עודפת זו כנגד הגרביטציה ולפתיחה של תנועה חיה זורמת דרך פתחי הגוף הממשיים והאנרגטיים לתוך מוביליות במרחב. המנחה חוזרת לקרקוע ברגעים בהם נדרש שימוש באספקטים המכילים והמווסתים של חומר יסוד זה. כמו בתחילתו ובסיומו של תרגול ובמהלכו כשמתרחשת התפתחות גופנפשית שפגיעה יותר להצפה ו/או ניתוק.
נשימה וקרקוע מהווים בסיס להנכחה של חדווה (joy) המבוססת על העצמי המתמוסס והמביע. כל תנועה ההולכת לקראת הבעה מתמוססות מלאה, מביאה עימה חדווה חיה. התרגול הביואנרגטי מבקש לתמוך במימוש של חדווה כזאת המבוססת על התמוססות בכל תאי הגוף, בתוך כל פעולה יומיומית. עם התפתחות התרגול יכולים להיווצר תנאים המקרבים את המתרגל להתמוססות זו, כך שנוצרת לאורך הגוף פעימתיות תאית המזינה תנועה הדדית בין הרקמות. בהתקרבות לאזורי חיים אלה, מתפתחת האפשרות להזמין את המתרגל לתנועה הבעתית מהנה ואסרטיבית המערבת בתוכה באופן מלא יותר את הרקמות הפגיעות ביותר של גופינו – את הפנים, את הלב ואת האגן.
חיוני להבין, שהתרגול הביואנרגטי התומך במוביליזציה של המתחים הכרוניים ברקמות הגוף, מתחים הנוצרים מתוך שברים בתנועה הפעימתית האורגנית של צורכי העצמי, אף פעם לא נעלמים באופן מלא. אנחנו לא יכולים להפוך למשהו אחר ממי שאנחנו. רק מתוך עמדה של חמלה לעצמנו, נוכל לשאוף להיות חופשיים יותר ממתחים אלו. התרגול הביואנרגטי תומך בחיפוש אחר חופש יחסי זה.
הרך מכל בעולם
נכנס ועובר את הקשה בעולם,
יוצא מתוך נטול ההוויה וחודר לתוך נטול החלל.
מתוך כך יודע אני יתרונו של אפס מעשה.
ההוראה שבאין אומר,
היתרון שבאפס מעשה,
אך מעטים הם המגיעים אליהם.
פרק 43 דאו דה צ'ינג
* החיבור מבוסס בעיקרו על כתבים קלאסים ומודרנים של האנליזה הביואנרגטית.
**ניתן למצוא את התרגילים שאלכסנדר לואן פיתח ביחד עם אישתו לזלי בספרו
"The Way to Vibrant Health" Bioenergetic Press
*** התרגול הקבוצתי מתרחש פעם בשבוע. הוא מתאים למי שנמצא בטפול ומחפש תמיכה לתהליך המרפא גם מחוץ לחדר הטיפול. כמו כן מתאים לכל מי שנכון לאתגרים הפסיכוסומטיים שתרגול זה מציע. כדי לברר התאמה להשתתפות בתרגול, נערך בירור מקדים עם מנחת הקבוצה, שהיא אנליטיקאית ביואנרגטית מוסמכת.
